אמנם נראה עוד שכחה של צדקה שאף על פי שבזבז יותר מחומש וזהו פיזר נתן שפיזר מעותיו ועבר על דברי חכמים עכ"ז צדקתו עומדת לעד ולא הפסיד שכר הצדקה בשביל כך אלא שענוש יענש ושכר הצדקה במקומו עומד מידי דהוי אמתענה בשבת ששכרו גדול אבל נפרעים ממנו על בטול עונג שבת. או יאמר בדרז"ל אביון תואב לכל לפי שהוא צנוע ואינו יוצא מדלתי ביתו החוצה וכחה של צדקה שאף על פי שפיזר לאביונים בפרהסיא ולא שילח הצדקה לביתו עכ"ז צדקתו עומדת. או יאמר שנתפזרו מעותיו בחוץ וכבר הם אבודים ואמר לאביונים אם תמצאו אותם יהיו שלכם עכ"ז צדקתו עומדת לעד צדקה יחשב לו אע"פ שנתנם בשביל שידע שכבר הם אבודים ממנו כיון שנתפזרו ברשות הרבים:
מדרש האתמרי · פרק י״ד, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.