עוד נוכל לפרש במאמרם ז"ל במסכת יבמות פ"ו דס"ה ע"ב אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר בן שמוע כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע רבי אבא אומר חובה שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך ע"כ ולכן האומר דברים שאינן ערבים לשומעם נוח לו שלא נברא משום שחוטא ומחטיא חוטא שעובר על לאו ומחטיא לאחרים שמאחר שאינן ערבים עליהם דברי תורה בועטים בלבם ונמצא גורם זה האומרם שיבעטו אחרים ועושה להם מזידין כו' ולכן נוח לו שלא נברא:
מדרש האתמרי · פרק י״ג, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.