מדרש האתמרי · פרק י״ב, ז׳

ונחזור לענייננו שבתורה יש כסף וזהב כו' שכל העוסק בה מאחר שמואס בכל נמצא שדומה לו כאילו יש בו כסף וזהב אשר עם זה נבין פסוק (במשלי סי' ו') לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן כו' דקשה טובא שבאומרו לא יבוזו לגנב כי יגנוב משמע שאע"פ שראהו שגנב אין ראוי לבזותו מאחר שהוא למלא נפשו מחמת הרעב ואם כן איך אומר אח"כ ונמצא ישלם שבעתים והרי פליג אהדדי שהרי אמר תחילה שאין ראוי לבזותו שמצאוהו שגנב מאחר שהיה רעב ועוד כשנמצא למה ישלם שבעתים ולא העונש הקצוב בתורה חמשה בקר ישלם תחת השור כו' ועוד מאחר שנתן קצבה שישלם שבעתים איך חוזר עצמו ואומר את כל הון ביתו יתן שהוא יותר משבעתים כמה פעמים ועוד ראוי לדקדק באומרו למלא נפשו ואינו אומר למלא בטנו כי ירעב אמנם נראה לפרש שאינו מדבר כאן בהגונב דבר אכילה שהוא דבר הנוגע לגוף אלא מדבר כאן בהגונב ספר חד ללמוד שהוא דבר למלא נפשו כי ירעב שהלימוד דבר הנוגע לנפש וטוען זה שגנב הספר משום שפירש מכל חמדות שבעולם וחשק בתורה ובעסק התורה ממלא נפשו מכל התאות וחמדות שבעולם מכסף וזהב משום דבתורה יש בה כסף וזהב באופן שפירשתי שכיון שמתדבק בה ועוסק בה תמיד דומה לו כאילו הכל בידו וזהו למלא נפשו ואם מדבר בגניבת אכילה הול"ל למלא בטנו דבר שנוגע לגוף שהיא האכילה אבל ונמצ' ישלם שבעתים כלומר אם טען שמה שגנב זה הספר מחבירו היה מחמת רעבון הנפש שחשק ללמוד ולא היה בידו ס' אחר כזה בביתו אז ישלם שבעתים מלשון על אבן א' ז' עינים משום שבתורה אין קצבה והוא מדה כנגד מדה שהוא טוען שגנב הס' כדי למלא נפשו בהתעסקו בו והיה ממלא נפשו כאילו בידו כל כסף זהב שבעולם ולכן ישלם שבעתים שאין שיעור ואם אין בידו כלום יקחו כל הון ביתו כל הכלים הנמצאים בביתו: