מדרש האתמרי · פרק י״ב, ו׳

ובדרך אחר יש לפרש במאמר' ז"ל גבי יששכר וזבולון שזבולון היה מפרנס ליששכר כדי שילמוד והיו חולקים השכר לעה"ב ונמצא שכל מי שעוסק בתורה על יד אחר שמפרנס לו אין לו מעלה כל כך משום שחולק עמו לעה"ב לזה אמר כי טוב סחרה של תורה כשהיא באה מסחר כסף כלומר שהעוסק בה היא מסבה שעוסק בסחורה ומרויח ולומד ובאופן זה טוב סחרה של תורה כשהיא באה מסחר כסף כדפרישית משום שאינו חולק בלמודו עס אחרים וגם טוב מחרוץ משום שכל תבואתה של תורה היא שלו וזהו ומחרוץ תבואתה. ובזה יובן מאמר חז"ל במסכת ברכות ד"ח ע"א ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מוגיעו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך בעה"ז ועה"ב כו' כל העולם מקשין דלמה הנהנה מיגיעו יהא גדול מירא שמים שתורתו אומנותו אמנם נראה לפרש שזה שנהנה מיגיעו עוסק בתורה אלא שעוסק גם בסחורה כדי שלא יצטרך שאחרים יזונו אותו משא"כ הירא שמים שפירש עצמומכל וכל מהדברים של זה העולם עד שהוצרכו אחרים לפרנס אותו ובהיות כן חולק עמהם לעה"ב ולכן גדול ומשובח הנהנה מיגיעו ולומד יותר מירא שמים משום שהנהנה מיגיעו אינו חולק עם אחרים בשכר למודו ולכן כתיב ביה יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך כלומר כל הטוב היא שלך ואין אתה חולק עם אחרים ונמצא שאשריך בעה"ז שאין אתה כפוף תחת אחרים ואשריך בעה"ב שהכל שלך ואין אתה חולק עם אחרים אמנם גבי ירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' ואינו אומר וטוב לך לפי שהטוב כולו אינו שלו לפי שצריך ליתן חלק מחלקו לאחרים ובמק"א פירשתי באורך במאמר זה: