וקודם בואי לפרש כונת זה המאמר נקדים קודם מאמר במדרש פ' תרומה שיובן גם עם הקדמתנו וז"ל ויקחו לי תרומה הה"ד פי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו אל תעזבו את המקח שנתתי לכם יש לך אדם לוקח מקח יש בו זהב ואין בו כסף יש בו כסף ואין בו זהב אבל המקח שנתתי לכם יש בו כסף שנאמר אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף יש בו זהב שנאמר הנחמדים זהב ומפז יש אדם לוקח שדות אבל לא כרמים כרמים ולא שדות אבל המקח הזה יש בו שדות יש בו כרמים שנאמר שלחיך פרדס רמונים עכ"ל. וקשה טובא דבשלמא במקח בעלמא הן אמת שאם יש כסף אין בו זהב ואם יש זהב אין כסף מיהו אותו הזהב או הכסף יש מציאות במה שיש בידו אבל בתורה מה איכפת לנו שכתוב בה זהב וכסף שדות וכרמים ואין מציאות מהם לעוסק בה ואם הכונה לומר שבראות שכתוב בתורה כסף וזהב הוא רמז על שכר העתיד המזומן לו שהוא יקר מכסף וזהב משדות וכרמים זהו פשיטא דשכר מצות בהאי עלמא ליכא ומה חידש בעל המאמר שהעוסק בתורה יש לו שכר לעה"ב ואם כונתו לומר שהעוסק בתורה לסוף מתעשר בעה"ז ויש בו כסף וזהב ושדות וכרמים הא קא חזינן כמה וכמה שעוסקים בתורה ואין להם כלום בעולם הזה כרבי אלעזר בן פדת וכדומה אמנם יובן עם מה שהקדמתי שכל מי שחושק בתורה ועוסק בה משיג בשכלו סוף כל הדברים השפלים כי הבל המה ואינו חומד כלל מהדברים היקרים שבעולם ככסף וזהב ודומה לו כאילו טמון תחת ידו כל החמדות שבעולם משא"כ החושק בדברים השפלים של עה"ז שמוציא בהבל ימיו ואם יש לו כסף חוזר אחר הזהב ואם יש לו זהב חוזר אחר הכרמים וכדומה ולעולם רודף אחריהם ואינו אוכל ושותה ובסוף עולה בידו חרס לפי שאין אדם מת וחצי תאותו בידו והנה נתפרש היטב כונת המאמר אדם יש לו כסף אין לו זהב זהב אין לו כסף מהטעם שאמרנו שאין אדם יכול להשיג כל תאותו אמנם בתורה יש בה כסף וזהב ושדות וכרמים כלומר שכיון שחשק ודבק עצמו בתורה הרי באמת יש לו כסף וזהב ושדות וכרמים משום שכיון שמהבל בעיניו כל אלו הדברים דומה לו כאילו יש בידו כל זה ודוק:
מדרש האתמרי · פרק י״ב, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.