ואבוא לביאור משנה שהתחלתי ר' נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול ד"א וכל הפורק ממנו עול תורה נותנים עליו עול מלכות ועול ד"א גו' יובן עם מה שהקדמתו שהחושק בתורה מהבל כל החמדות ואינו חושק בהם כלל והכל כאין נגדו ונקדים מ"ש מהרי"ק (באה"ע סימן א) שכל מי שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי פטור מפו"ר ובלבד שלא יתגבר יצרו עליו וזהו הנרמז כאן כל המקבל עליו עול תורה אמר עול לרמוז על תוקף אהבתו וחשקתו בה מעבירין ממנו עול מלכות שהם מסים ארנוניות שפטור מכלם דרבנן לא יהבי כרגא ועול ד"א שפטור מפו"ר ומלת ד"א רמז אל האשה כמאמר המגיד זאת פרישות ד"א והדבר בהופכו שכל הפורק ממנו עול תורה נותנים עליו עול מלכות שישלם מסים ועול ד"א שכופין אותו לישא אשה ואין שומעין ממנו טענות שמביא לפטור את עצמו שמאחר שלא חשקה נפשו בתורה כבן עזאי בודאי שיצרו מתגבר עליו תמיד הרי למדנו שהחושק בתורה מהבל כל הדברים שבעולם וכנגדו כאין ודומה לו כאלו שבע מכלם:
מדרש האתמרי · פרק י״ב, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.