מדרש האתמרי · פרק י״ב, כ״ז

עוד י"ל בענין אומרו כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול ד"א כלומר כל מי שחושק בתורה ומכביד עולו עליו באופן שמתבודד עצמו ודומה כאלו אינו בעולם לכן מעבירין ממנו עול מלכות מסים וארנוניות משום שהוא אינו נהנה מן העולם כלום שהרי מסבת התבודדותו אינו נהנה מדבר מה בעולם ואין מי שיעיד שדומה לו שהוא בעולם וגם לאיש כזה מעבירין הבריות עול ד"א שאם אינו מתנהג בד"א עם הבריות אין מאשמים עליו באומרם שמסיבת התבודדותו אינו משגיח בדבר מה וזהו אומרו מעבירין ממנו עול ד"א ודוק ומה שאמר ר' יהודה הנשיא יפה ת"ת עם ד"א כונתו לומר שהדרך הישר הוא שיעמוד על משמרת להתנהג בד"א אע"פ שיש לו התבודדות עם התורה כו' ור' נחוניא בן הקנה לומד שאם אין לו ד"א מסבת ההתבודדות אין מאשמים עליו ודנין לו לכף זכות ובפי' פרקי אבות אשר לי פירשתי יפה ת"ת עם ד"א שהכונה לומר שיעבוד האיש באשה ואח"כ ילמוד כאומרם ז"ל (מנחות דק"י) ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה שהיא תורה בטהרה וז"ל יפה ת"ת ר"ל יהפות יש לתורה כשהיא עם ד"א כלו' כשהוא נשוי כמו שהזכרתי לעיל שד"א רמז לאשה כמו פרישות ד"א ושם הארכתי בכל המשנ' והשם ברחמיו ימהר ויחיש לגאלנו ויקיי' בנו ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים כדי להכיר אמיתת תורתינו ועומק סודותיה בהתרוממות השכינה בבא"ו נס"ו נאום אליהו בכמהר"ר שלמה אברהם הכהן ז"ל. שייך לתורה במדרש פ' יתרו סוף הפרשה כשנתן הב"ה את התורה ציפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה אופנים לא עפו כו' שנאמר אריה שאג מי לא יירא ה' אלהים דיבר מי לא ינבא וקשה שמן הפ' נראה להפך שאומר ה' אלהים דיבר מי לא ינבא וי"ל דקשה בפ' דהול"ל מי לא יירא להנבא כשם שאמר אריה שאג מי לא יירא אלא שמושך עצמו ואחר עמו ושיעור הכתוב אריה שאג מי לא יירא ה' אלהים דיבר מי לא יירא להנבא שכלם שתקו כשדיבר עי"ל מכלל הן אתה שומע לאו כשם כשרצה שידברו מי לא ינבא גם כשרוצה שלא ידברו ממילא נפקא ששתקו: