ונקשה ממקום למקום שבכאן כתיב כי ברוב חכמה רוב כעס משמע דהכעס היא מדת החכם ולקמן (סימן ז') כתיב וכעס בלב כסילים ינוח משמע שהכעס היא מדת כסילים ועוד שמצינו שהקב"ה כועס בכל יום כדכתיב ואל זועם בכל יום וי"ל שההבדל שיש בין החכם לכסיל שהחכם כועס לצורך השעה להטיל אימה וכדומה או להבל איזה דבר שאין ראוי להלוך אחריה ובעשות כונתו מיד עובר הכעס ממנו וגם זהו מדתו ית"ש שכועס לצורך השעה ומידעובר ממנו הכעס כדכתיב ואל זועם בכל יום ופירשו ז"ל ששיעור זעמו רגע שמיד עובר ממנו הכעס וזהו דכתיב ויחר אף ה' בם וילך כלומר מיד אחר שחרה וילך הכעס ממנו אבל הכסיל אינו כן אצא כעסו תקוע בלבו תמיד ושם ינוח ששם מושבו וז"א וכעס בלב כסילים ינוח כלומר ינוח בלבו לעולם ועל זה מזהיר שלמה הע"ה (שם סימן י"א) והסר כעס מלבך לא כמדת הכסיל שהכעס ינוח בלבו:
מדרש האתמרי · פרק י״ב, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.