ובזה נראה לפרש טעם למה משכחין התורה מהרשעים בעת מיתתם כאומרם ז"ל (סנהדרין דק"ו ע"ב) גבי דואג ואחיתופל שבא מלאך ושכח ממנו התורה והרמז בזה שכשם שבעת הלידה המלאך סוטר על פיו ומשכח ממנו התורה כדי שיצא לעול' ויעסוק בתורה כדי שיקבל שכר גם בעת יציאת הנשמה של אדם אם לא עסק בתורה לשמה אלא לקנטר שנוח לו שלא נברא בא אותו מלאך ושוכח ממנו התורה כלומר יציאתו מן העולם כביאתו מה ביאתו בלא תורה אף יציאתו כן שמאחר שלמד לקנטר נוח לו שלא נברא ונמצא יציאתו כביאתו כדפרישית. ובזה נבין פסוק (משלי סימן ג') בני תורתי אל תשכח ומצותי יצור לבך. כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך חסד ואמת אל יעזבוך קשרם על גרגרותך כתבם על לוח לבך. יובן עם מה שאמרנו שהלומד ואינו מקיים כדואג ואחיתופל לסוף תורתו משתכחת ממנו לזה אמר בני תורתי אל תשכח והתיקון שתעשה כדי שלא תשכח שמצותי יצור לבך וגם תרויח בקיום המצות שאורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך לפי שהמצות מאריכות ימיו של אדם שבקלה שבקלות ובחמורה שבחמורות כתיב בהן אריכות ימים:
מדרש האתמרי · פרק י״א, ס״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.