ונראה שהטעם שאמר תמצא ל' מציאה משום שהתינוק בבטן אמו יודע כל התורה כדחז"ל (מסכת נדה) וכיון שיוצא לאויר העולם בא מלאך וסוטר לו בפיו ושוכח ממנו כו' נמצא שאבדה התורה ועכשיו מה שלומד הוא מציאה שאבדה וחזר ומצאה משום שמקודם היה יודעה וכן תמצא בדברי חז"ל (מגילה ד"ו ע"ב) דאם יאמר לך אדם עמלתי ולא מצאתי אל תאמן אבל בענין הממון אם אומר עמלתי ולא מצאתי תאמן לו הרי שלקחו לשון מציאה לרמוז למה שפירשנו משום דהול"ל אם יאמר לך אד עמלתי ולא למדתי אל תאמן מאי מצאתי אלא שמוצא מה שאבד משום שבבטן אמו היה יודע התורה ונאבדה ממנו ולכן אם בענין הממון יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי תאמן לו משום שמאחר שלא אבד מה היה יכול למצוא שאין אדם מוצא אלא מה שאבד כענין התורה כדפרישית:
מדרש האתמרי · פרק י״א, ס״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.