מדרש האתמרי · פרק י״א, נ׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכדרך שאמרו ז"ל לגרוס אינש תחילה ואחר כך לסבור שתחילה יחכים עצמו משמועת רבותיו ואח"כ יבין דבר מתוך דבר שאם יעשה להפך להקדים בתבונה תחילה להבין דבר מתוך דבר לא יעלה בידו כלום אשר עם זה יובן בעצם כונת שלמה המלך ע"ה באומרו (שם סימן ב') להקשיב לחכמה אזניך תטה לבך לתבונה דק"ק דהיל"ל הטה לבך כו' אמנם יובן עם מה שאמרנו שהמקדים תחילה ללמוד חכמה עולה בידו אח"כ שיוכל להבין דבר מתוך דבר לפי שהחכמה עצמה מביאו אל התבונה וזהו אומרו להקשיב לחכמה אזניך שתחלה צריך שתקשיב לחכמה אזניך ואחר כך החכמה עצמה תטה לבך לתבונה שתבין דבר מתוך דבר ואמר עוד כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך כלו' ואם תעשה להפך שמיד בתחילה לבינה תקרא ותעסוק להבין דבר מתוך דבר קודם שתלמוד החכמה לתבונה מיד תתן קולך ותתן מלשון ולא נתן סיחון כלומר שם מיד תניח קולך שלא תוכל לפתוח פה לדבר משום שאין עולה דבר מה בידך ולא תוכל ללמוד עוד וגם עם זה יובן פסוק כשחוק לכסיל עשות זימה וחכמה לאיש תבונה כבר אמרנו שהלומד תחילה בחכמה הוא קל אח"כ להבין בתבונה וזהו אומרו כשם ששחוק לכסיל עשות זימה והוא דבר קל בעיניו כן קלה ושחוק החכמה למי שהוא איש תבונה משום שכיון שעלה למדרגת הבינה החכמה טפלה בעיניו והוא כשחוק בעיניו ללמוד בחכמה וקל בעיניו כשם שקל ושחוק לכסיל עשות זימה כן שחוק החכמה לפני איש תבונה והוא כדרך מושך עצמו ואחר עמו גם עם זה יובן פסוק קנה חכמה קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי כלומר קנה חכמה תחילה ואח"כ בינה להבין דבר מתוך דבר אל תשכח ואל תט מאמרי פי שאמרתי שתקנה תחילה חכמה ואח"כ בינה לעשות הפך הדבר לקנות תחילה בינה משום שלא יעלה בידך דבר:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.