ונחזור לענייננו הראשון שפירשתי בפסוק ראשית חכמה יראת ה' שצריך הקדים היראה לחכמה שנראה שיובן עם זה פסוק (שם סי' כ"ג) שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך פשט הענין שגדולה שמיעה שמחכים את האדם וזהו אומרו שמע אתה בני ובזה וחכם ואח"כ שאתה מחכים מכח השמיעה ואשר בדרך לבך להוציא מלין ודעת מלבך להבין דבר מתוך דבר אמנם כפי הקדמתנו שכדי שיהיה קיום בחכמה צריך להקדים היראה לזה אמר שמע אתה בני לפי ששמע הוא רמז אל המוסר שהוא היראת חטא כדרך שמע בני מוסר אביך כו ואחר שהקדמת במוסר שהיא היראה וחכם למוד החכמה ואשר בדרך לבך לפי שבזה יש קיום בחכמה:
מדרש האתמרי · פרק י״א, מ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.