עוד יש לפרש כדחז"ל (מסכת חגיגה פ"א) שהקב"ה מסלק לצדיקים קודם זמנם כדי שלא יחמיצו כעובדא דאותו שהיה מלקט תאנים כדאיתא התם כו' עוד ידוע שהצדיקים עושים שמים חדשים ע"י חדושי התורה שמחדשים כדאיתא בזוהר הקדוש ולזה אמר הן בקדושיו לא יאמין ולכן מסלקן קודם זמנם מן העולם ושמים שעשו הצדיקים לא זכו בעיניו של הקב"ה כדי להצילם בעבורם מלהסתלק קודם זמנם משום שאדרבה הקב"ה לטובתם הוא שמסלקן קודם זמנם וקרוב לזה יש לומר הן בקדושיו לא יאמין משום שאפשר שיחמיצו ויוחנן כ"ג יוכיח וזהו הטעם ששמים שעושים הצדיקים לא זכו בעיניו של הקב"ה בעודם עדיין הצדיקים בחיים משום שאפשר שיחמיצוומתקלקלין אותם שמים שבראו. עוד י"ל שהכונה לרמוז שאין הקב"ה חייב לשום נברא כדרך מי הקדימני ואשלם וזהו אומרו הן בקדושיו לא יאמין מאחר שהם בעלי בחירה ואפשר שיחמיצו וא"כ אין חייב להם כלל בעודם בחיים חייתם גם שמים לא זכו בעיניו משום שאומות העולם עובדים להם ולכל צבאם ונמצא שאין חייב לשום בריה כלל רק מטיב עם כולם משום שמדת הדין להטיב:
מדרש האתמרי · פרק י״א, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.