מדרש האתמרי · פרק י״א, י״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

או יאמר כנגד התורה אמר רשב"ג ועל הדין משום שלא חרבה ירושלים אלא על שדנו דין תורה ולא פשרה ולזה אמר הוא כנגד התורה על הדין כלו' שלעולם אין צריך הדיין לעשות הפשרה אלא שיעשה מקצת דין לזה ולזה כגון בדין אלמנה ויתום להתפשר ביניהם כנגד שאמר שמעון הצדיק על עבודה שהם הקרבנות אמר רשב"ג על האמת שאם הקדיש טלה זה שכבר חל עליו הקדושה לא יחליפנו בקטן ממנו או יותר חלוש אלא יאמר האמת מה שהקדיש ובזה יגרום בקיום העולם כנגד ועל גמילות חסדים שאמר שמעון הצדיק פירש רשב"ג ועל השלום כלו' ובלבד שיהוה גמילות חסדים עם שלום ובזה יקיים העולם כיצד יש ג"ח שאדרבה הוא קטטה ומריבה ושנאה רבה כגון אדם שקילל לחבירו וחירפו וגידפו ולאחר ימים ירד זה שחרפו מנכסיו והולך הוא בעצמו לגמול חסד עמו לתת לו צדקה וזהו אדרבה מחלוקת ומריבה ושנאה משום שהוא מתבייש איך נפל בידו ומחזיק עצמו ואינו מקבל כלום כו' ונמצא שזה הוא גמילות חסדים שאין בו שלום לכן כנגד גמילות חסדים פי' רשב"ג שאם יהיה גמילות חסדים עם שלום אז העולם קיים ולכך אחד אמר עומד ואחד קיים ונכון מאד ודוק:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.