ונראה לתת טעם דלמה נתן לו הקב"ה שבעה בנים וג' בנות לא פחות ולא יותר ואפשר שנתן לו ז' בנים בעבור צדקתו כדי שגם בניו יהיו צדיקים ונתן להם הבנה דרך ישר ילכו בו בהיותם ז' מקיפים ימי המשתה בשבעת ימי השבוע כל איש יומו ובזה לא היו מתפזרים וזה היה סיבה היותם צדיקים כדפרישית עי"ל נתן לו ז' בנים כדי שישמשו לו כל איש יומו בז' ימי השבוע כדרך בני יעקב אע"ה או אפשר שנתן לו ז' כדי שיהיו לו לזכרון בז' ימי השבוע לזכור שמירת יום השבת כשם שעשתה אסתר המלכה בבית אחשורוש שהיתה משמשת לה נערה א' בכל יום וכשהיתה משמשת השביעית היתה יודעת יום השבת כדחז"ל וג' בנות היו כנגד ג' רגלים חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות לזכור לו עי"ז עי"ל ז' בנים כנגד ז' ככבי לכת ומספר כלם בניו ובנותיו והוא ואשתו י"ב כנגד י"ב מזלות לרמוז שכל כך חשוב היה בעיני המקום שכמעט היה אומר דיו לעולמי שבראתיו בעבורו אשר אולי מסיבה זאת בא השטן לקטרג עליו באומרו דלמא מגשייה רחמותיה דאברהם כמו שדרשו ז"ל (ב"ב פ"ק די"ו ע"א) שטן ופנינ' לש"ש נתכוונו:
מדרש האתמרי · פרק י׳, נ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.