מדרש האתמרי · פרק י׳, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

בחדש עד חצי החדש הלבנה עולה ומתחדש וכיון שעולה במעלת רבוי הימים הולכת ומתמעטת ועוד למוד מהלבנה עם מה שכתב הרמב"ם ז"ל שהכוכבים גדולים מהלבנה אלא שהלבנה נראית גדולה בהיותה יותר למטה מהכוכבים שהם גבוהים יותר הרי שבסיבת הגבהתם נראים הכוכבים קטנים בעיני אנשים מה שאין כן הלבנה בשפלותם שנראית גדולה ונהנים יותר מאורה וכן תראה שמעלים למעלה יותר גדולה ממלאכי השרת שוכני בתי חומר האדם הבנוי מחומר עכור אשר מעפר יסודו שבהיות אומרים הוא מווה ועושה ומוצא בזה שלל רב ונמצא שהשפלתם גרם להם מעלה שעולים למעלה גדולה יותר ממלאכים הגבוה ם כאומרם ז"ל (בירושלמי ושבת פ"ב) שהמלאכים שואלים מהצדיקים מה פעל ה' וכן בענין השמיר המשבר סלעים ושמירתו בתוך המוך הרבה היותר רצה שבעולם ועמו אינו יכול לשוברו וכן תמצא לחז"ל בשבת שהחלש והקטן שולט על גדול וגבור כאומרם ה' אימות הם אימת יתוש על הפיל אימת כלבית על לויתן (כלבית פי' דג קטן) הרי שאימת חלש על גבור וכן תמצא לחז"ל במדרש קהלת התינוק אע"פ שהוא מלא רירין ומלוכלך בטיט ובצואה הכל מנשקין אותו ומחבבין אותו כיון שנתגדל אין מי שיגע בו הרי לך בברור שהיותר שפל בערכו הוא היותר חביב בעיני המקום והבריות שהרי התינוק חביב בהיותו מנוקה מכל חטא הרי ששלימותו בזמן שפלותו. הרי הצגתי לפניך פה הקדמה ארוכה בכל ערוכהמענין שפלות וענוה שכל עניו ושפל הוא החביב בעיני אלהים ואדם והיא מדה גורמת להשיג השלמות ושכר הנפשיי:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.