ונחזור אל הענין כמה מוסרים הצדיקים נפשם על ענין הענוה וכמה מגונה מי שפורש עצמו ממנה אפילו רגע שהרי כמה נתגנו קין ובלעם וחזקיה על שפירשו מהענוה רגע כאומרם ז"ל (בתנחומא והביאו רש"י עליה דחזקיה אמנם במ"ר בבראשית פי"ט מונה ד' והאחד הוא אדם עי"ש) ג' בדקם הקב"ה ומצאם עביט של מי רגלים קין ובלעם וחזקיה קין כששאל לו על הבל אחיו רצה להעלים הדבר ממנו וכן בלעם כששאל לו על שלוחי בלק מי האנשים נתגאה ואמר בלק בן צפור שלח אלי שהיה ראוי להשיבו גלוי וידוע לפניך גם חזקיה כששאל לו ישעיה הנביא כשבאו השלוחים מה אמרו אליך האנשים ומאין באו שהיה ראוי שיאמר נביא ה' אתה וגלוי לפניך וכבר פירשתי בפי' הפרשיות אשר לי שגם משה רע"ה כששאל לו הקב"ה ע"ע המטה מה זה בידך שהיה ראוי שישיבה' אלהים אתה יודע ועיין שם בפ' שמות:
מדרש האתמרי · פרק י׳, ל״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.