מדרש האתמרי · פרק י׳, ל״ה

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה הצדיקים למדו ממנו ונמשכו אחר ענותנותו כדכתיב והלכת בדרכיוובפרט אחד המיוחד גדול מהנביאים ישעיהו הנביא ז"ל שנהרג ע"י מנשה מסבת ענותנותו כדאמרינן במסכת יבמות פ' החולץ דמ"ט ע"ב מנשה הרג את ישעיה אמר רבה מידן דייניה וקטליה אמר ליה משה רבך אמר כי לא יראני אדם וחי ואת אמרת ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא משה רבך אמר מי כה אלהינו בכל קראינו אליו ואתה אמרת דרשו ה' בהמצאו משה רבך אמר את מספר ימיך אמלא ואתה אמרת והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה אמר ישעיה ידענא ביה דלא מקבל מה דאימא ליה ואי אימא ליה שויה מזיד אמר שם ואיבלע בארזא את והו לארזא ונסר הו כי מטא להדי פומא נח נפשיה משום שאמר ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב מ"מ קשו קראי אהדדי ואראה את ה' כדתניא כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה מרע"ה נסתכל באספקלריא המאירה דרשו ה' בהמצאו הא ביחיד הא בצבור ביחיד אימת אמר ר"ן אמר רבה בר אבה:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.