מדרש האתמרי · פרק י׳, ל״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ונחזור לענין שגם כשהיה שלמה הע"ה הולך בשוק היה בידו מטה חקוק בו שם המפורש מיראת אשמדאי וכן חקוק בחותמו כו' ובזה יובן כונת המאמר באומרו ולבסוף לא מלך אלא על מטתו כלומר מסבת קיום מלכותו היה מה שהיה חקוק על מטתו לשומרו מאשמדאי שלא יבא ויגרשהו ממלכותו כמו שעשה לו בתחילה ונמצא שהיה תלוי מלכותו על מטתו ולבסוף לא מלך אלא על מקלו שלא הועיל לו שמירת המטה דוקא שזהו שמירה ללילה בלבד עד שעשה ענין המטה כדפרישית ובסוף כשעשה זה נתחזק מלכותו מכל וכל גם יש להקשות במאמר זה על מה שאמר בסוף המאמר הדר או לא הדר רב ושמואל חד אמר הדר וחד אמר לא הדר מ"ד לא הדר מלך והדיוט ומ"ד הדר מלך והדיוט ומלך ע"כ וקשה שנאמת נראים דברים מיותרים משום דממילא שמעינן דמ"ד לא הדר היה מלך והדיוט ומ"ד הדר היה מלך והדיוט ומלך אמנם נראה לפרש שמדברי האומר לא הדר משמע דלא הדר לתוקף גדולת מלכותו כבתחילה אבל לעולם שהדר למלכותו לז"א מ"ד לא הדר מלך והדיוט כלומר אחר שנגרש ממלכותו לא חזר אלא מת הדיוט וגם מדברי האומר הדר הייתי שומע דהדר למלכותו אמנם לא חזר לתקפו כבתחילה לכן הוכרח לפרש דמ"ד הדר כונתו לומר מלך והדיוט ומלך שחזר לתוקף מלכותו כבתחילה ודוק. עוד י"ל שמדברי האומר לא הדר יובן דלא הדר למלכותו אמנם הדר לאיזה גדולה ומדברי האומר הדר למלכותו עדיין איני יודע אם אח"כ חזר להדיוט פעם אחרת לזה בא סתמא דתלמודא להודיעך אמיתות הדבר שמ"ד לא הדר מלך והדיוט כלומר נשאר הדיוט עד יום מותו ולא עלה עוד לשום גדולה ומ"ד הדר מלך והדיוט ומלך ונשאר מלך עד יום מותו ולא חזר עוד להדיוט הרי הרואה יראה מה שאירע לאיש כזה אשר כל הגדולות והתעלות השתרגו עליו מה יאמר ומה ידבר וגם צא ולמד מענותנותו של הקב"ה שאע"פ שהוא דר בשמי מרומים משגיח בעליונים ובתחתוני' אע"פ שהוא יתברך הוא בעל המעלות בעל היכולת כלם וזהו כונת פסוק (בד"ה א' סי' כ"ט) לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ יש להבין מלת כי כל מהו כונתו אמנם נראה שבא לרמוז על ענותנותו ית' ואמר לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת גו' אף כי זה המעלות בך עם כל זה אתה משגיח בשמים ובארץ בשוכני בתי חומר הפך סברת המינים שאומרים שמצד התרוממותו אינו משגיח בתחתונים כו' וזהו כי כל בשמים ובארץ כלומר אע"פ כי כל המעלות האמורות יש בך עם כל זה השפעתך בשמים ובארץ:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.