מדרש האתמרי · פרק י׳, ל״ג

(א"ה עיין בס' מנחת אליהו כ"י בפרק ח"י ממרן הק' המחבר מה שתי' עוד לקו' הנ"ל ע"ש והבאתיו לקמן בדרוש י"ג יע"ש לך נא ראה) הרי לך מפורש כמה גורם לאדם שלאהרגיל עצמו במידת הענוה כחירם שפירש עצמו ממנה וגירשו הקב"ה מג"ע היש נזק גדול מזה והפסד כמה מרובה ועונש כמה חמור שעבר עליו והנה הבט וראה מה שאירע לשלמה ב"ד מלך ישראל ובזה ישפיל גאונך כאומרם ז"ל ובמס' סנהדרין פ"ב ד"ך ע"ב) אמר ר"ל בתחילה מלך שלמה על העליונים כו' ולבסוף לא מלך אלא על מטתו שנאמר הנה מטתו שלשלמה ולבסוף לא מלך אלא על מקלו כו' והנה הפשט מפורש הוא אך ראוי לשים לב וכי על מטתו ועל מקלו נקרא מלך אמנם הכונה לומר שעיקר מלכותו היה תלוי על מטתו ומקלו ויובן בדחז"ל הביאו הכלבו שאחר שאירע לשלמה ענין אשמדאי כשחזר למלכותו היה מתיירא ממנו וחקק סביב למטתו ג' פסוקים שבברכת כהנים אשר בפ' א' יש ג' תיבות כנגד ג' אבות ובפסוק ב' ה' כנגד ה' חומשי תורה ובג' ז' כנגד ז' רקיעים ואותיות ג' פסוקים אלו עולים ה' אותיות וזהו ששים גבורים סביב לה ועיין בס' אגן הסהר פי' על שיר השירים שלי שפירשתי שם עם זה ענין נכון (א"ה עיין בס' חסד לאברהם מעין ז' נהר כ"ו באורך וברוחב ענין מטתו של שלמה):