מדרש האתמרי · פרק י׳, ל״א

וכיון דאתא לידן איכא למידק דמיד אחר זה המאמר הביא שם מאמר חולק על זה וז"ל ט' נכנסו חיים לג"ע חנוך אליהו ז"ל ומשיח ואליעזר עבד אברהם ועבד מלך הכושי וחירם מלך צור כו' עד כאן לשונו וקשה שכבר אמר שחירם מת ממיתה משונה ע"י נבוכדנצר וא"כ איך מונה אותו בכלל ט' שנכנסו חיים לג"ע ובתחילת המחשבה היינו יכולים לומר שזה שנמנה בכלל הט' שנכנס חי בג"ע הוא חירם אחר ולא אותו שהרגו נבוכדנצר לפי ששם חירם אינו שם העצם רק הוא כמו שולטן וכל מלכי צור היו נקראים בשם חירם כמו שהיו מכנים לכל מלכי מצרים בשם פרעה שהיה כינוי השם לשם גדולה ולכך אמר שר המשקים פרעה קצף על עבדיו ואם שמו היה פרעה אין דרך כבוד לקרותו בשמו לפניו אך כשהיה כינוי למעלה שכן קורים לכל מלכי מצרים קראו כן וכן יש כינוי מיוחד בכל מלכות ומלכות וא"כ חירם נכנס חי בג"ע וזה שהמית נ"נ היה מלך אחר שבצור המכונה בשם חירם כדפרישית. אמנם זה א"א בנדון זה לומר שאותו שהמית נבוכדנצר היה אחר וזה שנכנס חי בג"ע היה אחר משום שכפי זה המאמר שאומר שנכנס חי בג"ע היה בזכות שנתן ארזים לבנין בהמ"ק כמו שמפורש במ"א גם איתא במדרש משל של חירם למה הדבר דומה לאחד שעשה לבוש למלך כל זמן שהיה רואה הלבוש של מלך היה מתגאה ועושה כל מה שהיה רוצה אמר המלך אני קורע הלבוש הזה ואח"כ אני נוקם ממנו כך חירם היה מתגאה על שנתן ארזים למקדש אמר הקב"ה אני מחריב המקדש ואנקם מחירם כו' הרי משמע מכאן שחירם שנתן ארזים למקדש הוא אשר המית נבוכדנצר ונקם הקב"ה ממנו ע"י נבוכדנצר ואם כן הדרא קושיא לדוכתיה דאיך נכנס חי בג"ע בעבור שנתן ארזים למקדש: