מדרש האתמרי · פרק י׳, י״ד

אמנם נראה לומר באופן אחר שבעלי התוס' באים להעמיד שנחית ר' יוסי לעבור על איסור חמור של ברכה לבטלה כדי שלא לעבור על דעת חבריו ומשם תראה כמה הוא קשה מי שעובר על דעת חבריו ואין לומר שהיה איסור קל בזר העולה לדוכן ועל זה דוקא היה עובר ולא על החמור ואם כן אין הוכחה כל כך שיש עונש חמור על העובר על דברי חבריו אינו כן שהרי ר"י חקר ודרש ולא מצא איסור אחר קל כדי לומר שעל זה היה עובר אם לא האיסור של ברכה לבטלה הרי דהוה נחית ר' יוסי לעבור על איסור חמור כזה של ברכה לבטלה כדי להיות עניו ושפל וכדי שלא לעבור על דעת חבריו. ותראה כמה מגנה הכתוב לבני שמואל על היותם בעלי זרוע ולא היו שפלים לגבי חבריהם אלא לוקחים מתנותיהם בזרוע אמר בשמואל א' סימן ח' ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שופטים לישראל ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שופטים בבאר שבע ולא הלכו בניו בדרכיו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט. ויתקבצו כל זקני ישראל ע"כ ספק א' דהיל"ל ויהי כי זקן שמואל כשם שנאמר גבי יצחק ויהי כי זקן יצחק ס' ב' מה צרה היתה שם שאומר ויהי אדרבא שמחה היה לו שזכהלזקנה. ספק ג' למה אינו אומר וישם את בניו שופטים לישראל. ספק ד' לידע על מה הזכיר שם בניו דמה איכפת לן בידיעת שמותם. ספק ה' דהול"ל ושם השני מאי ומשנהו. ספק ו' מאי אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט היאומן שכל כך הרשיעו ומה גם שחז"ל אמרו כל האומר שבני שמואל חטאו אינו אלא טועה. ספק ז' להבין בדברי העם שאמרו לשמואל עתה שימה לנו מלך דמלת עתה מה רמזו ליה. ספק ח' דמאי כונתם באומרם לו שימה לנו מלך ככל הנוים. ספק ט' להבין מאמר הקב"ה לשמואל כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם שהרי ישראל לא דברו סרה על ה' שאדרבה שאלו מלך שישפוט להם וילמדם דרך התורה אמנם נראה לפרש בקיצור נמרץ באופן שיותרו כל הספקות במס' תעניות ד"ה ע"ב אמר רבי יוחנן זקנה קפצה עליו על שמואל שנאמר נחמתי כי המלכתי לשאול למלך על ישראל. ולכן בהיות שזקנתו של שמואל לא היתה זקנה מרוב ימים לכן לא אמר ויהי כי זקן שמואל כשם שאומר גבי יצחק ויהי כי זקן יצחק דמשמע שהיא זקנה מרוב ימים אכן שמואל היה אז בן נ"ב כאומרם ז"ל ולזה אמר ויהי כאשר זקן ובזה מתיישב מה שאמרו לו ישראל אתה זקנת כלומר זקנת בלא עתך לפי שאינו צודק לומר זקנת רק למי שנזקן קודם זמנו ולזה אמר ויהי לשון צער על שנתקצרו ימיו וקפצה עליו זקנה והותר בזה ספק הב'. ובהיות שכששם לבניו שופטים היה בחיים חיותו כדי שיהיו לו לעזרה וגם הוא שופט עמהם לכן לא אמר שופטים על ישראל משום שהוא היה על כל ישראל ולבניו שם שופטים בישראל כדי שיעזרוהו לשפוט ולא לכל ישראל שהוא היה חי והותר ספק ג'. ויהי שם הבכור יואל ושם משנהו אביה יובן בדחז"ל שרבי מאיר הוה בדיק בשמא ולכן אמר ויהי שם הבכור יואל ויהי שהוא לשון צרה בהיות שהיו שמותיהם נעים שם הבכור יואל מל' ויואל משה לשבת את האיש ושם משנהו אביה שכלול בשמו שם י"ה וגם ששמותם נעים לא הלכו בדרכיו וזהו תמיה גדולה שמתמיה הכתוב עליהם שמן הראוי היה שיהיו צדיקים גמורים כפי שמותם ואף שרז"ל אמרו כל האומר בני שמואל חטאו אינו אלא טועה עם כל זה יכולים לדרוש כפי פשט הכתובים כמו שפירש הרלב"ג ז"ל: