אמנם נראה לומר דרך שני בשיעור הלשון שהוא קושיא ותשובה ואומרו אם לא משום ברכה לבטלה שלכהנים אמרה תורה לברך את ישראל הוא תי' שמתרצים הם ז"ל על מה שהקשה לר"י והכונה לומר שרבי יוסי היה עובר על איסור חמור של ברכה לבטלה כדי שלא לעבור על דעת חבריו זה הוא דבר דלא אפשר אלא מה שהיה עובר בעבור חבריו היה שלכהנים אמרה תורה ולא לאחרים ונמצא שאחרים העולים לדוכן לברך לומר יברכך ה' וישמרך הוא ברכה לבטלה משום שאין ברכתו שורה משום שלכהנים דוקא אמרה תורה ואין הכונה לומר ברכה לבטלה שהוא בריך בהזכרת השם ח"ו שעל זה בודאי לא היה עובר רבי יוסי ח"ו אלא בעבור חבריו היה עולה ואומר יברכך ה' וישמרך אע"פ שהוא ברכה לבטלה בהיות הוא זר ואינו מצווה על זה הוא ברכה לבטלה שאין ברכתו שורה וזהו שיעור הל' לא ידע ר"י מה איסור יש בזה העולה לדוכן מלבד האיסור החמור שהוא לברכת השם שבודאי על זה לא היה עובר אלא ודאי שיש דבר קל שהיה עובר ומה היה ענין ברכה לבטלה שאע"פ שיעלה ברכתו אינה רצויה והיא לבטלה ורבי יוסי כדי שלא לעבור על דעת חבריו היה עולה ודוק:
מדרש האתמרי · פרק י׳, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.