עוד נראה לפרש הפך ממה שפירשתי שבא הכתוב לומר שגנות שמותם היה מורה על רוע מעלליהם והוא שיואל מלשון אלה ושבועה ואביה מלשון יללה כמו ביה את מעביר עלינו ולזה אמר ויהי שם הבכור יואל ושם משנהו אביה ושמותיהם מורה על שלא הלכו בדרכיו והותר בזה ספק ד'. ושמואל כששם שופטים לבניו שם אותם בטכסיסי מלכות כמלך ושני לו לזה אומר ויהי שם הבכור יואל ושם משנהו אביה ששם לאביה משנה ליואל שיהיו כדרך הזה שופטים על ישראל שיואל יהיה מלך ואביה משנהו כדרך המלך שיש לו שני וזהו אומרו ושם משנהו אביה ואינו אומר ושם השני לרמוז למה שפירשנו והיתר ספק ה' וילכו אחרי הבצע ויטו משפט וכראות העם כן ששם לבניו בטכסיסי מלכות ולא הלכו בדרך טובה התעוררו לשאול מלך וזהו שאמרו לו עתה שימה לנו מנך עתה כלומר אנו לא היינו זוכרים ממך אמנם עתה שאתה התחלת לשים לבניך כדרך מלך שיש שני לו והם הולכים אחרי הבצע שימה לנו מלך לשופטנו ככל הגוים כלומר יותר טוב שיהיה שם מלך עלינו אע"פ שידון לנו דינים מעוקלים בלתי ישרים כדיני הגוים משום דבלאו הכי אנו סובלין עוות הדין שבניך שופטים וגם אנו משוללים משם מלך עלינו לכן עתה שכבר התחלת אתה לכן שימה לנו מלך ממש אף שישפוט לנו ככל הגוים דינים מעוקלים:
מדרש האתמרי · פרק י׳, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.