אמנם נראה לפרש שבהיות שמלבד האיסור החמור שיש בזר העולה לדוכן שמברך ברכה לבטלה בהיותו הוא אינו מצווה על זאת המצוה משום שלכהנים אמרה תורה דוקא לברך את ישראל ונמצא שאחרים המברכים ברכת כהנים הוא איסור חמור של ברכה לבטלה באומרו בא"י אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל והוא אינו מצווה מלבד איסור חמור זה שיש בו שבודאי על זה האיסור לא היה עובר רבי יוסי בעבור שלא לעבור על דברי חבריו הוא בהכרח שיש איסור אחר קל שעל זה היה עובר רבי יוסי כדי שלא לעבור על דעת חבריו וזה האיסור הקל לא ידע מה הוא שהיה חוקר ודורש ולא היה מוצא איסור אחר אלא האיסור של ברכה לבטלה שלכהנים דוקא אמרה תורה לברך את ישראל ועל זה בודאי לא היה עובר רבי יוסי חלילה ונמצא כפי הדרך הזה שהתוס' ז"ל באו לומר מה שהקשה לר"י אמנם לא באו להתיר קושייתו:
מדרש האתמרי · פרק י׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.