אמנם נראה לפרש ידוע דשלשה נמחלים להם עונותיו נשיא וחתן כו' ואפשר שיאמר האדם הני מילי שעונותיו נמחלים כשנושא אשה אם נשאה סמוך לפרקו מי"ח או בן כ' אבל אם עבר מבן עשרים שאז הקב"ה מקללו כמו שהקדמנו שעד עשרים שנה מצפה הקב"ה לאדם מתי ישא אשה ואם עובר מבן עשרים אומר תיפח עצמותיו הייתי סובר שבנדון זה אין עונותיו נמחלים לזה בא רב חמא ב"ח ולמדך שמכל מקום עונותיו נמחלים. וזהו אומרו כיון שנשא אדם אשה עונותיו מתפקקים כלומר כיון שקיים המצוה בין בזמנה בין שלא בזמנה עונותיו מתפקקים ומזה הטעם לא אמר מחולים שמשמע מחולים מכל וכל אלא מתפקקים כמו שפי' רש"י ז"ל מתכסים משום שכיון שמדבר ר' חמא על מי שעבר מפרקו אין כח למחול מכל וכל ולכן לא אמר מחולים כמ"ש התוס' ג' עונותיו נמחלים חתן כו' משור שהתם מדבר למי שנשא סמוך לפרקו אמנה כאן אינו מדבר כי אם על מי שעבר מפרקו ולזה אמר מתפקקים כלומר מתכסים לפי שעה עד שיחזור מהם:
מדרש האתמרי · פרק א׳, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.