אך קשה דלמה לא החייה אותו ר' יוחנן מאחר שהרגיש כל כך מיתתו כשם שהחייה לרב כהנא וא"ת אין חבוש מתיר עצמו ור"י לא היה דעתו מיושב עליו לכוון אל הכונות הצריכות להחיותו מסבת הצער אם כן החכמים למה לא החיו אותו ויש לומר דבשלמא לרב כהנא יכול להחיותו משום שהמיתו חנם על שסבר ששחק ממנו ולא היה כן וכיון שהמיתו שלא כדין שלא חטא כלל לכן יכול להחיותו אמנם לריש לקיש המיתו כדין על שאמר שהתם קרו ליה רבי והכא רבי והוא באמת דבור קשה וא"כ היה חייב על דבור כזה ולא יכול להחיותו לא הוא ולא החכמים:
מדרש האתמרי · פרק א׳, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.