וקשה במאמר זה שמאחר דלא מנה לרבי יוחנן ולא חשיב ליה בכלל היפים משום הדרת פנים דלא הוה ביה אם כן למה חשיב לרב כהנא מאחר שהיה מום בשפתיו כדאמרינן בב"ק פרק הגוזל דף קי"ז חזאי דפריט' שפוותיה סבר אחוכי קמחייך בי חלשה דעתיה דרבי יוחנן ונח נפשיה דרב כהנא למחר א"ל רבי יוחנן לרבנן חזיתו לבבלא היכי עביד אמרו ליה דרכיה הכי כו' ואם כן מאחר דרב כהנא הוה פריטא שפוותיה למה חשיב ליה. עוד קשה דהיכי הוה יתיב רבי יוחנן בשערי טבילה כי היכי דלחשבו בו בנות ישראל הרי הבנים היוצאים הם בני מחשבה לפי שהאשה הזאת בשעת הזווג עם בעלה תהיה חושבת וחושקת בו וכבר אחז"ל איש ואשה שזכו שכינה ביניהם ופירש"י ז"ל שלא תהיה היא חושבת באחר והוא באחרת כו ואם יכי היה עושה רבי יוחנן שיחשבו בו. עוד קשה מאחר שאחותו של ר' יוחנן היתה יפה ממנו כמו שאמר לריש לקיש יהיבנא לך אחותי דשפירא מנאי א"כ למה לא מנו לה חכמים בכלל נשים יפיפיות כשמונ' לשרה ולחוה ולאסתר שהרי לרבי יוחנן לא חשיב משום הדרת פנים דלא הוה ליה אם כן אחותו דלא הוה לה שום דבר המעכב ליופיה למה לא מנו אותה בכלל הנשים היפות ואין לומר דנחית התלמוד לחשוב דוקא לנשים הנזכרות בתורה או בנביאים וכתובים שהרי כשחשיב לאנשים חשיב לרב כהנא הרי שגבי אנשים חשיב מבחוץ משמע מכאן דלא קפיד תלמודא לחשוב דוקא הנזכרות בתורה שהרי האנשים יוכיחו שחשיב לרב כהנא כו':
מדרש האתמרי · פרק א׳, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.