מדרש האתמרי · פרק א׳, כ׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עוד י"ל למה לא חש ר"ל. וכדי לבוא לביאור התשובה אציג לפניך פה לשון המאמר ממס' בבא מציעא פ"ז דפ"ד אמר רבי יוחנן אנא אשתיירי משופריה ירושלים מאן דבעי מחזי שופריה דרבי יוחנן ניתי כסא דכספא כו' איני והאמר מר שופריה דרב כהנא מעין שופריה דרבי אבהו שופריה דר' אבהו מעין שופריה דיעקב ויעקב מעין שופריה דאדם הראשון ואילו רבי יוחנן לא חשיב שאני רבי יוחנן דהדרת פנים לא הויא לו כו' יומא חד הוה קא סחי ר"י בירדנא חזיה ר"ל ושוור לירדנא אבתריה א"ל חילך לאורייתא אמר ליה שופרך לנשי אמר ליה אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מנאי קבל עליה עכ"ל. עוד במאמר זה רבי יוחנן הוה אזיל יתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי כו':
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.