עוד יש לפרש שבהיות שעונות נחקקים בעצמותיו של אדם כדכתיב ותהי עונותם חקוקים על עצמותיו וידוע שעד עשרים שנה אין מענשים בב"ד של מעלה ולכן עד עשרים שנה מצפה הקב"ה לאדם מתי ישא אשה כיון שעובר מעשרים שאז מענישים בב"ד של מעלה ואז העונות שעושה נחקקים על עצמותיו לכן מקללם בהיות שמכאן ואילך הם טמאים בחקיקת העונות עליהם וזהו הטעם שמקלל עצמותיו ונכון:
מדרש האתמרי · פרק א׳, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.