מדרש האתמרי · פרק א׳, ט״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עוד יש לפרש בהיות האשה עצם האיש כדכתיב ויקח אחת מצלעותיו וכתיב זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי כו' ולכן זה שלא חס על עצמותיו היות אחד חסר מביניהם שהיא עצם הצלע הנלקח לאשה לכן מקלל לו שאר עצמותיו:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.