מדבר שור · פרק ה׳, ב׳

הורו לנו חכמי האמת מסוד ד' ליראיו, והוא לימוד פשוט מוטבע בשכל הישר מצד עצמו, שהאל הטוב ב"ה סידר את הנהגתו בחכמה באופן שכל הקלקולים יהיו מתוקנים לסוף הימים ואפילו הקלקולים שנעשים ע"י בחירת בנ"א ג"כ יתוקנו, והכל יבא אל התכלית הטובה וכדחז"ל במשנה אבות: "והכל מתוקן לסעודה". אמנם התיקון הכללי הזה אפשר להצטייר בשני אופנים, או שילך בדרכו במתינות גדולה ובכח חלש, עד שמשך הזמן יועיל שכל הרעים יתוקנו ע"פ דרכים ועצות שהכין הוא ית' לדרך תיקונם, או שיופיע השי"ת בהדר גאונו, והתבל תתוקן בלא איחור, ולא יהיה זמן להרעים שיתוקנו, ויתמו החטאים והרשעים מגאון ד' מצד היותם בלתי מתוקנים. והנה אופן הראשון הוא נותן תקוה גם לפושעים, אבל מאחר הוא טובת העולם בכללו, והשני ממהר טובת העולם בכלל, אבל מאבד תקותן של הנפשות החוטאות. והנה דרך התיקון כשהוא הולך לאט, תבא מזה ההנהגה המסותרת בסתר פנים, וכבוד ד' לא יראה לעין בשר, והעולם נוהג כמנהגו ע"פ סדר הטבע, ומזה ינתן ארכא גם לרשעי ארץ, ולא יתבערו כליל. אבל הדרך התיקון השני יגלה כבודו של מלך העליון ב"ה לעיני כל, ותבוא ההנהגה בדרך ניסים והשגחה גלויה, ומזה יבא עונש על הרשעים חיש מהר. ומצינו מפני זה כשחטאו ישראל בעגל אמר השי"ת: "רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך", ע"כ הוריד עדים, ושמם מונהגים במיעוט הארה כדי שיוכלו להתקיים, ובמשך הזמן יתקנו הקלקולים, וישוב אורו ית' להופיע עליהם. והנה שני אלה הדרכים מתקנים את הכלל, אלא שהדרך ההולך בחפזון הוא מבער את הרע במלחמה ונקם ברית, והדרך ההולך לאטו, הוא מסבב כ"כ עד שהרעים נתקנים ונהפכים לטוב ונכפפים אל השלמות, כאילו השלימו אל הטוב. אבל הדרך שבו נראה תפארת השי"ת בעולמו הוא רק הדרך הבא מאור פניו ית' להראות כבודו בעולם, וכשהקב"ה עושה דין ברשעים כבודו מתעלה, ויכירו הכל מה "בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו". אבל האופן המועיל לכל הפרטים הוא האופן השני שהוא נותן תקוה לכל, וכשאנו מעריכים אותו בערך הברואים אנו אומרים שהוא דרך משובח, מצד התועלת הרבה הנמשכת ממנו להרבה פרטים, אבל אינו מפואר בהדר מפני שבא ע"י הנהגה של הסתרת פנים, ועי"ז רשעים ידברו בגאוה, וש"ש מתחלל ח"ו כענין הגלות. אבל השי"ת נתן לעמו ישראל באהבתו עצה ממרחק לקבץ שני הענינים המועילים יחד, שתוכל ההנהגה להיות באופן גילוי הכבוד העליון, ומזה תבוא התכלית באורח קרוב בלא איחור ומתון גדול, ובכל זה יתוקנו הכל, וגם החוטאים יתוקנו ולא יתבערו. וזה הי' ע"י קדושת המשכן, זכות העבודה ונדבת לבם של ישראל הכינה עצות ברצון השי"ת לתקן הכל ובאורח גילוי הכבוד. והיינו משום שגלוי וידוע לפניו שאין עונותיהם של ישראל כ"א במקרה ומסיבות צדדיות, וע"י גילוי הכבוד ישובו באמת להדבק אליו ית' באהבה. והנה גילוי הכבוד בהנהגה יסבב שני דברים, הא' שההנהגה תהי' בנפלאות ודרכים עליונים בהשגחה גלויה, ב' שההשגה תהי' גדולה, ומשניהם יחד תגדל תפארת השי"ת, כי ההשגה הגדולה בגאון ד' היא עצם תפארתו וזיו כבודו, והדרת הנהגה הניסיית מביאה ג"כ לפאר שם כבודו מצד פעולותיו. והנה "הדר" יקרא דבר שהוא מפואר מצד המהדר אותו מחוץ, כמו "בהדרת קדש" שדחז"ל לציין נפשי', "והדרת פני זקן", ו"נאה" הוא מצד עצמו. אמר ששמע משה את הקול, שהוא נאה, והדר, שהשיג כללות סדר הארת הקדושה שע"י המשכן, שתהי' בהארה גלויה ההולכת לתקן בלא איחור רב, ובלא הסתר, ונמצא שהקול הוא הדר מחוץ מצד ההנהגה המפוארה, והוא נאה מצד עצם ההשגה הגדולה בכבודו הגדול. אבל נוסף לזה הוא "משובח", שהוא משובח ג"כ מצד תועלת הנבראים, שהשיג ג"כ מענינו לתקן הכל בדרך תיקון ורחמים להחזיר את הפגם לשבח, לא לבער ע"י גילוי הכבוד את הרעים לגמרי, כ"א להפכם לטובה. ע"כ אמר: "אשמעה מה ידבר האל ד ,"'איך יתכן קיבוץ ההפכים, הנהגה גלויה בגילוי הכבוד ועכ"ז לא יגיע הפסד לנבראים שלא יכלו ע"י קלקול מעשיהם. א"ל: "משה שלום אני מדבר", נתתי דרך להפוך כל קלקול לתיקון, ואל תתמה על החפץ שהרי היתה תחרות בין הקב"ה וישראל ממעשה העגל א"כ כשיגלה הכבוד יאבדו החוטאים באפס תקוה, לא כן כי "אין בלבי על בני כלום", כי הלב העליון ב"ה, הרואה ללב, יודע שפנימיות הרצון של בני הוא ג"כ להטות שכמם לעבודתי ורק ע"י סיבות חיצוניות חטאו, ע"כ יוכל להתקן הדבר ג"כ בדרך גילוי הכבוד ועכ"ז לא יאונה להם רע. "באותה שעה שמח משה ואמר: 'אך קרוב ליראיו ישעו לשכן כבוד בארצנו ,"'כי יש דרך קרוב אל התכלית, אבל אינו ישועה כי יאבדו רבים מהבלתי מוכשרים, אבל ליראי ד', שחטאו ע"י סיבות לא מלבם, הוא ישעו, זה שישכן כבוד בארצנו ויתגלה אור ד'. ואמר ריב"ל שמעצם הפרשה אנו למדים: "ישא ד' פניו אליך וישם לך שלום", שנשיאת הפנים מורה על הנהגה גלויה בכבודו ית', כי הפנים הוא אור השגחתו, ובסתר המדרגה כביכול הפנים כבושים, ונשיאת פנים תורה רוממות ההנהגה, ועכ"ז "ישם לך שלום" בדרך תיקון, וסמך זה למעשה המשכן, להורות שכח קדושת המשכן פעל לקיבוץ אלה השנים יחדיו.