מדרש "אמר רבי יהודא ב"ר סימון ביום שהוקם המשכן נכנס משה בו, והיה שומע קול הדר, קול נאה, קול משובח, אמר: 'אשמעה מה ידבר האל ד"א, למה שעד שלא הוקם המשכן היה תחרות בין הקב"ה ובין ישראל מפני מעשה העגל. א"ל הקב"ה: משה שלום אני מדבר שהרי אין בלבי על בני כלום, שנאמר: 'כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו', באותה שעה שמח משה, ואמר: 'אך קרוב ליראיו ישעו לשכן כבוד בארצנו'. אמר ר' יהושע בן לוי מה לנו לספר תהלים, שהרי אין הפרשה חסרה כלום, מה כתוב למעלה מהענין: 'ישא ד' פניו אליך וישם לך שלום'. ראוי לבאר בע"ה מה רצו להודיענו בענין הקול ששמע משה, ושהיה "הדר", "נאה", ו"משובח", שכן יאתה לקולו של מלך שהשלום שלו אשר הוד ותפארת במקדשו. ואיזה ספק עלה על לבבו של משה לדעת "מה ידבר האל ד ."'ומה חידוש הוא זה "כי ידבר שלו ,"'והלא ידע כבר שהי' המקום ב"ה מרוצה להם כי ארבעים יום אחרונים היו ברצון כראשונים כדחז"ל. ויתבארו ג"כ בע"ה תוכן שלשה הלשונות, "הדר", "נאה", ו"משובח", ונבאר ג"כ לשון "אך קרוב ליראיו ישעו", לזה הענין.
מדבר שור · פרק ה׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Midbar Shur
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדבר שור, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
