מדבר שור · פרק ל״ו, ט׳

ובמדרש רבה פ' תרומה ע"פ: "ועשית את הקרשים למשכן", לא הי' צריך לומר אלא ועשית את הקרשים משכן, מהו למשכן, א"ר הושעיא על שום שהוא עומד למשכן, שאם נתחייבו שונאיהם של ישראל כלי' יהא מתמשכן עליהן. אמר משה לפני הקב"ה והלא עתידים הם שלא יהי' להם לא משכן ולא מקדש ומה תהא עליהם, אמר הקב"ה אני נוטל מהם צדיק אחד וממשכנו בעדם ומכפר אני עליהם על כל עונותיהם, וכה"א 'ויהרוג כל מחמדי עין'". שיש להעיר הרבה במדרש זה, במה יש לדרוש יותר לשון משכן על משכן כשכתוב למשכן יותר ממה שהי' כתוב משכן, שג"כ הייתי יכול לדרש לשון משכן. ובאמת גם דרשו ז"ל כן ע"פ: "אלה פקודי המשכן משכן העדות" "למה משכן משכן שני פעמים שנתמשכן על ידיהם". ועוד הרי כבר דרשו זה מפסוק הנזכר "אלה פקודי", ולא הוצרך לדרוש עוד הפעם. ועוד מה שסיים בדרשתו שא"ל הקב"ה למשה כשאין להם ביהמ"ק אני נוטל צדיק א', קשיא, דבר זה היכא רמיזא, ועוד מנא משמע לענין צדיק אחד, אדרבא הרי הקרשים רבים הם וכ"א יש בו קדושה א"כ ח"ו איכא למדרש שהמשכן קאי על צדיקים טובא ח"ו. וכל אלה יש להתבונן ג"כ מאי סיים "ויהרוג כל מחמדי עין", וכי אין לנו קרא לענין מיתת צדיקים כ"א זה, ומפורש כתיב: "ואבדה חכמת חכמיו", ו"סילה כל אבירי" וכיו"ב טובא, ומשמע שדרשתו נסמכת דוקא ממקרא זה.