מדבר שור · פרק ל״ו, ד׳

והנה כבר העירו המפרשים בסתירת דברי הגמ': "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו", ובמדרש איכה ע"פ: "טומאתה בשולי'", למד מדכתיב במיתת צדיקים "הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו", ובצ"ח קללות שבמשנה תורה כתיב: "והפלא" פ"א, ובחורבן בהמ"ק כתיב: "ותרד פלאים" ב' פלאים, ש"מ דקשה סילוקן ש"צ מצ"ח קללות שבמ"ת ומחורבן ביהמ"ק. ופשר הדבר לע"ד דיש לפרש מהו זה דכ' בקללות רק פלא א' ובחורבן בהמ"ק ב' פלאים ואבדת צדיקי' ג' פלאות. ונראה דהצלחת האומה תלוי' בג' דברים, א' מצב הגשמי שלה, ב' מצב הכבוד שלה בעולם וזהו לבד עושר ובריאות, הג', העיקר, מצב הרוחני שלה בתורה ועבודת ד'. והנה הקללות מורות על הריסה גדולה במצב הגשמי, ד' ירחם. חורבן בהמ"ק, הנה קרוי בהמ"ק "גאון עזכם" ו"מחמד עיניכם", שהוא כבודן של ישראל וכל העמים היו מכבדים את ישראל בשביל ביהמ"ק. אך השלמות העקרית היא שלמות התורה ועבודת ד'. והנה באמת חורבן בהמ"ק אף שהוא צרה גדולה מ"מ יש בה נוחם, כיון שכבר נגזרה גזירה שצריך להיות רק הבית השלישי נצחי, א"כ חורבן הבתים הראשונים הוא הכנה לבית השלישי שיבנה במהרה בימינו ברב כבוד ותפארת מאור השי"ת שיזרח עליו ב"ב. ועפ"ז יש הפרש במיתת צדיקים. אם הדורות כתיקונם והדור הבא מוכשר הוא להעמיד צדיק וגדול כיוצא במי שהלך למנוחתו, אז הצרה דומה לבנין ביהמ"ק שה"נ סילוקו הוא כדי לתן מקום לצדיק הבא. משא"כ כשאין הדור ראוי להעמיד כיו"ב, הוא קשה יותר מחורבן ביהמ"ק, שחורבן ביהמ"ק הוא הכנה לבית השלישי, ובזה אין כאן הכנה כיון שבעוה"ר אין מי שימלא מקומו לפי מצב הדור היתום.