מדבר שור · פרק י״ט, ג׳

העצה הנתונה מיועץ פלא ד' ב"ה הוא השופר, שכפי מדתו הוא מכוון מדה כנגד מדה להציל ע"י צירוף הרהור התשובה הבא עמו מחומר הבא ע"י הערבות. והוא כשנבחון ענין חיוב השופר שהחיוב הוא שיהי' כ"א תוקע, אלא ששומע כעונה ושלוחו של אדם כמותו, והוי דומה כאילו הוא בעצמו תוקע. והנה התקיעה אע"פ שהיא מכוונת לכ"א לעצמו מ"מ ממילא זולתו שומע, והשופר בטבעו מחריד ומעורר את הקדושה שבנפש, נמצא שכמו שבחטא פעל להרע בלא מתכוין, כמו כן עתה בשופר דרך פעולתו ע"י כונתו לעצמו פועל ממילא בזולתו, וזה תיקון גמור אל הקלקול של גרם חטא לזולתו המסובב ממילא. שהרי אפי' בחילול השם גמור ח"ו כתב רבינו יונה בשע"ת שאע"פ שאמרו בגמ' שבחילול השם אין כח בתשובה לכפר כו' אלא כולן תולין, מ"מ אם יתחזק בקידוש השם שזהו היפך חילול השם, ובזכות הרבים יכופר עון ח"ה. שענין ח"ה הוא חטא הרבים המסובב עי"ז, כ"ה דעת הר"י בשע"ת ודעת רש"י (ודעת הרמב"ם בה' תשובה נראה קצת בא"א ואכמ"ל). א"כ בענין הערבות שהוא ענף מחטא הרבים, כיון שע"י השופר פועל שממילא יתוקן ג"כ זולתו והוא משתדל בזה כדי לעשות רצון קונו, מתכפר לו חטא זה, ונשאר רק החטא הפרטי כמו שהוא מצד עצמו, וחשבונו נעשה קל יותר.