מדבר שור · פרק י״ט, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

"א"ר יצחק למה תוקעין כו' אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין, כדי לערבב השטן". הנה אע"פ שכתבו תוס' בשם ירושלמי ענין ערבוב השטן עי"כ, עכ"ז ע' פנים לתורה ונבאר בעה"י ע"פ דרכנו. וידויק למה נקט דוקא כשהם עומדין וכשהם יושבין, דלכאורה לא הי' לו לומר כ"א למה תוקעין וחוזרין ותוקעין לבד. ונקדים לזה דברי חז"ל בגמ' שם פ"ק דר"ה: "בית הלל אומרים: 'ורב חסד' מטה כלפי חסד, היכי עביד, רבי אליעזר אומר כובשו שנאמר: 'ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו', ר' יוסי בר חנינא אמר נושא שנאמר: 'נושא עון ועובר על פשע'". ויש להבין תוכן מחלוקתם, כי לא בענין המשל לבד יחלקו רק בענין של מציאות, והנהגה של משפטו העליון ית'. והנה רש"י פי' כובש את כף הזכיות, אבל יקשה דבקרא כתיב: "יכבוש עונותי "'ור"ח פי' דקאי ג"כ אעונות. ולע"ד לבאר באופן ציור מושכל דקאי על עונות כפשטא דקרא ומ"מ היא מדה טובה מרובה.
נחלת הכלל · Midbar Shur

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדבר שור, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.