גבורות השם · פרק ע׳, כ״ב

ואמר שכסא כבוד נברא תחלה (נדרים לט:), הוא כנגד צד המעלה. כי המעלה הוא ההתנשאות על* הדבר, וההתנשאות הפשוט שהוא מבלי שמתערב עמו שום צד מטה, הוא כסא הכבוד. כי צד המעלה של עולם הגשמי יש עמו המטה, ומפני כך המעלה של עולם הגשמי אינו המעלה במוחלט, שהוא בלי הצטרפות לו שום מטה. אבל המעלה המוחלט הוא המעלה הפשוט, והוא כסא הכבוד, שהוא רם ונשא, כדכתיב (ישעיה ו, א) "ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא". ואף כי אין השם יתברך צריך לכסא, מכל מקום מדריגת מלכות עולם, שהוא יתברך מתנשא עליהם, נקרא "כסא הכבוד". כי אין פירוש "כסא" רק המלכות, כמו (בראשית מא, מ) "רק הכסא אגדל ממך", וכן בכל מקום, וכבר התבאר זה בהקדמה. וקודם שנברא העולם, גזר השם יתברך בחכמתו שיהיה מדריגת מלכות עולם והתנשאות המלכות, ולא יהיה השם יתברך מסולק מן העולם לגמרי, רק יהיה התנשאות מלכות עולם על הנמצאים. ומדריגת מעלה זאת המעלה הפשוט, וכמו שאמר "ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא", רצה לומר שהוא מתנשא בהתנשאות עליון על הנמצאים כלם. ולפיכך אמרו (נדרים לט:) שכסא כבוד נברא קודם שנברא העולם, שכבר אמרנו כי הפשוט הוא נברא תחלה.