אמנם מה שצוה לו השם יתברך להכות בצור בחורב, זה ענין אחר. כי היה זה של מי מריבה נגד כל ישראל, ורצה השם יתברך שיקנו ישראל אמונה, לכך היה מצוה לו לדבר אל הסלע. אף כי אין חלוק בין הכאה ובין הדבור, אין זה קשיא, דודאי ישראל חכמים היו, וכאשר יראו שהנמצאים נמשכים אחר השם יתברך מרצון ומאהבה, יקנו האמונה בו יתברך. שהמאמין נמשך אחר השם יתברך בשמחה, כמו שהתבאר. וזה הפירוש האמיתי וברור הוא עד מאוד, ואין כאן ספק.
גבורות השם · פרק ז׳, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.