גבורות השם · פרק ס״ז, כ״א

ואמרו חכמים (חולין צא.) שהיו מעלים אבק ברגליהם עד כסא הכבוד. וביאור זה, כי התגברות זה שהיה כל אחד רוצה להתגבר על השני הוא מגיע עד כסא הכבוד, כי מעלת שניהם מגיע* עד הכסא; כי המלאכים הם תחת השם יתברך, יושבים ראשונה במלכות לפני אלקים. וכן צורת יעקב, לפי שלו יש צלם אלקים ביותר, המעלה הזאת בכסא. הרי כי המלאכים מעלתם מצד שהם נבראים עליונים נבדלים, ומעלת יעקב מצד צורתו. וזהו שאמרו צורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד. ופירוש זה כי מעלת צורת יעקב יש לו דבוק והתאחדות למעלה לגמרי, עד שיש לזה דבוק והתאחדות עם הכסא. וכל דבר שיש לו התאחדות ודבוק לגמרי, יש לשניהם צורה אחת על ידי הדביקות. ומפני זה אמרו שצורת יעקב חקוקה בכסא, ואם לא היה צורת יעקב חקוקה בכסא, לא היה כאן אחדות גמור ודבוק גמור. וכאילו אמרו שיש ביעקב ענין נבדל אלקי, שאותו ענין בעצמו שייך בכסא, ודבר זה גורם התאחדות עם הכסא לגמרי, והדברים עמוקים מאוד ואין להאריך יותר.