ולדעת רב יהודה קשיא, למה קראו במשנה (פסחים קיז:) "ברכת השיר", ואילו בסוכה (לח.) אמרינן "מקום שנהגו לברך אחריו, יברך אחריו", ולא קראו "ברכת השיר". ויראה לומר דקראו "ברכת השיר" במתניתין לומר אף על גב דבשאר דוכתי אין חייב לומר "יהללוך", כאן בליל פסח חייב לומר "יהללוך", משום שיש לומר שירה. והיינו דקאמר "ברכת השיר", ואחר שגמר ההלל יש לו לומר שיר. וסבירא ליה לרב יהודה שיוצא ב"יהללוך" במה שיש לו לומר שיר. ורבי יוחנן אמר "נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלקינו" זהו השיר שיאמר (פסחים קיח.), ולפיכך מסיים בישתבח "הבוחר בשירי זמרה מלך אל חי העולמים". ונזכר גם כן שמונה שבחים ב"נשמת" בסדר "הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו וירוממו ויעריצו ויקדישו וימליכו", כי ראוי להיות בשיר אלו שמונה שבחים, כמנין "אז", כמו שנתבאר למעלה.
גבורות השם · פרק ס״ה, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.