וזה המלבוש הוא לו מן התחתונים. ולפיכך תמצא שאלו שמונה שבחים כולם נאמרו על הבריות שבתחתונים, שהרי אמרו "יודו וישבחו ויפארו וכו'". אבל הט"ו שבחים ב"ישתבח" אינם נאמרים על האדם, רק עליו יתברך "כי לך נאה שיר ושבחה". ופירוש ענין זה, כי כאשר לישראל נעשה הנס, שהנס הוא למעלה מן הטבע, ואז ראוי להלל להקב"ה ב"אז", שזה השבח מורה שהוא נבדל מן הטבע. ולפיכך מלבישין אותו התחתונים יתברך גם כן חלוק של תפארת. וכשחרב הבית בתחתונים, שאז אין כבוד ותפארת בתחתונים, שכבר חרב הוד הבית, ולפיכך חלוק של תפארת שהיה בתחלה אל השם יתברך מן הנבראים, קרעוֹ. ולפיכך אמר הכתוב "בצע אמרתו", כי "אמרא" מלשון פאר, כמו (דברים כו, יז-יח) "את ה' האמרת וה' האמירך וגו'", לפי שהתפארת שהיה לו מן התחתונים, הוא בית המקדש, קרע ובטל אותו. ויש בזה עוד דברים מופלאים בלבוש תפארת שחקוקין עליו כל "אז" שבתורה, ואין להאריך.
גבורות השם · פרק ס״ה, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.