ולענין המצוֹת שצריך לו, רב אלפס פסק (פסחים כה: בדפי הרי"ף) דדי לו בפרוסה ושלימה, דאף על גב דבשאר ימים טובים בענין נמי לחם משנה, שהרי טעם לחם משנה מפני תוספת עומר שמצאו ביום ששי (שמות טז, כב), ולכך בא לחם משנה (ברכות לט:), וביום טוב נמי הוי אותו תוספת, שהרי לא היה יורד מן ביום טוב, דכך אמרינן בברייתא במכילתא (שמות טז, כו) שלא היה יורד מן ביום טוב כמו בשבת. ואתא "לחם עוני" (דברים טז, ג) וגרעא לפלגא, וסגי בפרוסה ושלימה. והרא"ש (פסחים פ"י סימן ל) הקשה על זה, דמאי שנא פסח משאר יום טוב דלא מברכינן על לחם משנה. אלא ודאי בעינן לחם משנה כמו בשאר יום טוב, וצריך שתי שלימות ללחם משנה אף בחול, ופרוסה ללחם עוני, כך הם דברי הרא"ש.
גבורות השם · פרק ס״ג, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.