ומה שהביא הרא"ש ז"ל ראיה מהלכות גדולות דסבר כך, אין ראיה מהלכות גדולות, כי בעל הלכות גדולות סבר כרב אשי בפרק ערבי פסחים (פסחים קג:) דלא היה מברך "בורא פרי הגפן" אכוס ברכת המזון. וכתבו התוספות בפרק כיצד מברכין דטעמא דרב אשי דברכת המזון אין מפסיק. ובה"ג פסק כרב אשי, שהרי פסק שאין לברך ברכה אחרונה אכוס ברכת המזון, וכתב הרא"ש ז"ל (ברכות פ"ו סימן כז) דטעמיה דידיה משום דחשיב כוס ברכת המזון מדברים שבאו מחמת הסעודה, ואיך יסבור כך, הרי ברכת המזון הפסיק הסעודה. על כרחך סבר דאין ברכת המזון הפסק אל הסעודה, וכך כתב מורנו הרב רבי יוסף קארו ז"ל. ותימה שמורנו הרב רבי יוסף קארו כתב בטור (או"ח) בסימן ר'*, דכיון דהרא"ש ובה"ג ורבינו יונה ז"ל סברי שהמפסיק אין צריך לחזור ולברך "המוציא", נקטינן כותייהו. למה כלל עמהם בה"ג, הרי בה"ג סבר דאין ברכת המזון מפסיק כרב אשי, כמו שכתב עצמו (ב"י או"ח) בסימן ק"צ, ולא קיימא לן כרב אשי.
גבורות השם · פרק ס״ג, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.