ומה שאמר (ברכות מה:) שאחד מפסיק לשנים, אין רצה לומר שמפסיק אכילתו בלבד, וחוזר לאכילתו בלא ברכה, זה אינו, דודאי צריך לחזור ולברך, רק דקאמר "אחד מפסיק" לומר אפילו אם הוא תוך האכילה. ולא תאמר דוקא שגמר מלאכול, ועתה הוא רוצה לחזור ולאכול, בזה צריך להפסיק לשנים, כיון שלא היה תוך האכילה, אבל תוך אכילה אין מפסיק, קמשמע לן אפילו תוך אכילה מפסיק, ותו לא מידי. והמנהג הזה אינו הגון כלל, וצריך לבטל אותו.
גבורות השם · פרק ס״ג, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.