והא דקאמר ש"מניח פרוסה בתוך השלימה ובוצע" לענין פרוסה של חטים ושלימה מן השעורין, משמע שבוצע על הפרוסה, לא על השלימה, דכיון דלענין אכילה חטין עדיף ליה, בוצע מן הפרוסה. רק לענין הדור הברכה מניח השלימה עמה, וסגי בזה דמברך על השלימה. וכהאי גונא כי אמר כי "הכל מודים בפסח שמניח פרוסה תוך שלימה ובוצע", היינו שיברך על הפרוסה, דלענין דבעינן לחם משנה סגי במה שמברך על השלימה, דודאי לא בעינן לחם משנה שלם רק משום כבוד השבת. וכמו דלענין ברכת "המוציא" סגי להדור ברכה כשמניח עליו השלימה, הכי נמי לענין לחם משנה סגי במה שמניח שלימה* עם הפרוסה, אבל בוצע מן הפרוסה. וטעמא דמלתא כדאמרינן (פסחים קטו:) "מה דרכו של עני בפרוסה" לענין אכילה קאמר, ולא לענין ברכה. ולענין ברכה דבעינן הדור, מניח שלימה עמה. כך יראה הסוגיא.
גבורות השם · פרק ס״ג, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.