גבורות השם · פרק ס״ג, ב׳

לפי סוגיא דשמעתא יש ליקח הפרוסה המונחת בין השלימות, ויברך שתי ברכות; "המוציא לחם מן הארץ", ו"על אכילת מצה", ויאכל מן הפרוסה. שכך משמע הסוגיא דגמרא בפרק כיצד מברכין (ברכות לט:), דאפליגו* שם; אתמר, הביאו לפניו פתיתין* ושלימין. אמר רב הונא, מברך על הפתיתין, ופוטר השלימה. ורבי יוחנן אמר, שלימה מצוה מן המובחר. ומסיק, אבל פרוסה של חטים ושלימה מן השעורין, דברי הכל מברך על הפרוסה של חטים, ופוטר את השלימה [של שעורין]. אמר רב נחמן, וירא שמים יוצא ידי שתיהם, דמר בריה דרבינא מניח פרוסה בתוך השלימה ובוצע. אמר רב [פפא], הכל מודים בפסח שמניח פרוסה בתוך השלימה ובוצע, מאי טעמא, "לחם עוני" (דברים טז, ג) אמר רחמנא. אמר רבי אבא, ובשבת* חייב לבצוע על שתי ככרות, עד כאן.