ורשב"ם פירש (פסחים קיט:) דמצה הנאכלת באחרונה זכר למצה הנאכלת עם הפסח בזמן שבית* המקדש קיים, ואחר אותה מצה שאנו אוכלין זכר למצה הנאכלת [עם הפסח], אין אוכלין אחריה* דבר. והרא"ש (פסחים פ"י סימן לד) פירש שהמצה באחרונה זכר לפסח עצמו, שהוא נאכל על השובע באחרונה, לפיכך נתנו לאותה מצה כל דין פסח, שאין נאכל אחריה. משמע מדבריהם דמשום מצה עצמה לא אסרינן מלאכול אחריה.
גבורות השם · פרק ס״ג, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.