וצריך הסבה, אף על גב דאיכא מרור בהדיה, ומרור לא צריך הסבה, אין זה קשיא, דהא זכר למקדש עבדינן, ובמקדש כיון דכתיב (במדבר ט, יא) "על מצות ומרורים יאכלוהו", אם כן הפסח עיקר, וטפל גביה המצה והמרור, שכן משמע "על מצות ומרורים יאכלוהו". וכיון שהפסח, שהוא זכר לחירות, עיקר, צריך הסבה. ואף על גב דעתה אין פסח, זכר לפסח צריך. ועוד, דודאי אף על גב דמרור לא צריך הסבה, אי בעי אכיל ליה בהסבה. וכיון דאי בעי אכיל ליה בהסבה, ומצה בעי הסבה, חייב בשביל המצה, ואין המרור מעכב עליו, דמצי לאכול ליה בהסבה.
גבורות השם · פרק ס״ג, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
