וזה שאמר משה (שמות לג, טז) "ובמה יודע איפוא כי מצאתי חן בעיניך הלא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה", ותרגם אונקלוס (שם) "במיהך שכינתך עמנא ויתעבדון לנו פרישן לי ולעמך וכו'". הרי לך בפירוש כי הנפלאות לא יעשה כי אם על ידי השם יתברך, שעושה נפלאות. ולכך בקש שתלך השכינה עמו, ולא ימסור אותו בידי המלאך, כי אז לא יעשה נפלאות. לכך אמר "ונאמר לפניו הללויה", להלל אותו על הנסים ונפלאות המיוחדים לו יתברך.
גבורות השם · פרק ס״א, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.